רחבעם זאבי גנדי
logo memshala icon

משרד ראש הממשלה

המועצה הציבורית להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל

סיפור חיים

מוזיאון ארץ ישראל
לא הצלחנו להעניק לדור הבא אחרינו את התחושה שזו מולדתו, בכל המובנים של המונח מולדת. הקדשתי שנים למוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, כי חשבתי שחובה לסייע בידי מערך

"לא הצלחנו להעניק לדור הבא אחרינו את התחושה שזו מולדתו, בכל המובנים של המונח מולדת. הקדשתי שנים למוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, כי חשבתי שחובה לסייע בידי מערך החינוך בארץ - נוער ומבוגרים - בחיזוק הקשר אל הארץ הזאת."

"בתנאי", הוא אמר בשלהי 1981 לצ'יץ', שלמה להט, אז ראש עיריית תל אביב, בשעה שזה הציע לו לנהל את מוזיאון הארץ, "בתנאי שהמוזיאון יתרכז בנושא אחד בלבד: ארץ ישראל. עם וארץ. זהו. לא מדע ולא טכנולוגיה ולא כל מה שהיה קודם לכן.
מעתה אמור, 'מוזיאון ארץ ישראל'.
על כתפיו המשימה לתקן את אחיזת העם בארצו, והנה, נקרתה לדרכו ההזדמנות ליצור כלי שיסייע בידי המורים, שייצור את הגירוי לתלמידים. אם בסופו של סיור מרתק 'בבית התפוצות' הם אומרים, למדנו להבין את הגולה, ומה הלאה? – יקבלו במוזיאון ארץ ישראל את התשובה האחת והיחידה שאין בִּלתה: ארץ ישראל!

מאחורי הגדר הגבוהה והשנויה במחלוקת בה הקיף את המוזיאון, החלו לרחוש חיים.
כינס את העובדים וגיבש אתם את תפקידי המוזיאון:
לסייע למערך החינוך וההדרכה של ילדים ומבוגרים: בביתן שייוחד לכך, ושיקרא "ארץ ישראל לתקופותיה", תוצגנה עשר התקופות העיקריות בתולדות הארץ, החל מהאדם הקדמון. שהילדים יוכלו להריח את ריח בשר הציד המתבשל על המדורה. שיתגרו. ושירוצו אחר כך בבית לפתוח ספר ולראות מה היה פה;
"אי אפשר ללמד תנ"ך בשיטה של לימוד פסוקים בע"פ והליכה לבחינות. תנ"ך צריך להורות כספר חי, כמורה דרך ליהדות ולארץ ישראל וזה כמעט לא קורה כיום. לכן הקמנו במוזיאון באחד הפרוייקטים הראשונים את גינת משל יותם."

לעסוק במדע ובמחקר: לחדש את הספריה, שמשום מה הועברה למקום אחר, וליצור ספרים חדשים בנושא;
איסוף לשם שימור: רק הדורות הבאים יוכלו לשפוט אם מה שאנחנו הצגנו היה באמת בעל חשיבות. ייתכן שבראיה רטרוספקטיבית הם יבקשו להציג דווקא דברים אחרים. צריך שהדברים האלה ייאספו וישמרו עבורם במרתפים;
סיוע לתעשיית התיירות: כן, גם זה. אם נצליח לגרום לתייר להתעכב בתל אביב עוד יום כי "מוכרחים לבקר במוזיאון", משמע תוספת של מיליון מיטות תפושות בבתי המלון לשנה!

הטיל על כל אחד מהעובדים פרוייקט שיקדם את הביקורים במוזיאון, ובעצמו החל במלאכת הבניה. התקציב אינו מספיק? – לא נורא. יהיה הוא הקבלן של המוזיאון. אין כסף לרצף את המדרכות? – לקח מהעירייה את כל המרצפות השבורות, תפס רצף גִמלאי שאוהב את המוזיאון וריצף בהתנדבות. חסרים עמודי חשמל? - אסף ממחסן העירייה את עמודי העץ השבורים ודאג להתקין אותם והכל חינם אין כסף. וגייס את כל העובדים להתייצב יחד אתו כדי לשתול דשא.
תובע הרבה, אבל לא דורש מאחרים דבר שאינו דורש מעצמו.
בביתן 'אדם ועמלו', היכן שמוצגות מיני מלאכות קדומות, יקב, ובית בד לייצור שמן, וערבי מחברון שמנפח זכוכית כדי להמחיש איך עשו הקדמונים - הזכוכית הגלמית עולה כסף? –
קרא אליו את ארבעים עובדים וביקש שכל אחד ואחת יביאו אחרי שבת שני בקבוקים ריקים למוזיאון, וייצר משאב קיים יש מאין.

ולצד כל אלה הניבו עשר שנות עבודה עשרה כרכים של 'ישראל עם וארץ'. כרך לשנה. טובי החוקרים מהאוניברסיטאות כתבו, והוא, אוטודידקט חסר השכלה פורמלית, הגיה, וערך, ושידך את המפות, ומצא את התמונות הראויות, ועשה את העבודה הגרפית, ורשם הערות וכתב את המבוא, נסמך על אלפי ספרי ארץ ישראל שבספרייתו הפרטית.
"אין לי הכשרה אקדמית ואינני בעל תואר בוגר או מוסמך. התואר היחיד שיש לי הוא בי. ג'י -
בוגר ג'וערה. אני אוטודידקט ואיני צריך להפגין את למדנותי בפני מישהו."

יכול היה להגיע בחמש בבוקר כדי לסייר באולמות ובחדרים. בשבע וחצי מצאו העובדים פתקאות על שולחנותיהם: "מדוע השארת את המזגן פועל?" "מי משלם עבור החשמל שדולק כל הלילה?" קשה, סמכותי ועיקש, אבל הם ידעו שדלתו תמיד פתוחה בפניהם והוא סחף אתם.

ספרים יצאו לאור ונפתחו תצוגות, ורועננו המוצגים - יחד עם ידידו חיים טופול, הביא מלונדון את ספינתו של חוקר א"י רוב רוי והציב אותה במוזיאון.
והוקם משכן אדם ועמלו וחודש הפלנטריום והוקמה חנות ונפתחה מסעדה.
רחבעם ידע שעדיין, כמו טיפה בים. עדיין איננו מגובשים כעם ויעברו עוד כמה דורות עד שזה יקרה. כל כך הרבה יש ללמד את הדור שלנו. את הדורות הבאים. ובכל זאת, יכול מי שחפץ בכך למצוא פה, במוזיאון, שורש, עבר, שייכות. ואחרי שפה יפגוש את המולדת האהובה, את השורשים, אי אפשר שלא יֶדע: לךָ הארץ הזו לרשתה.

מאת: סמדר בת אדם