רחבעם זאבי גנדי
logo memshala icon

משרד ראש הממשלה

המועצה הציבורית להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל

קום והתהלך בארץ

רחבעם זאבי היה ידען גדול בתולדות ארץ ישראל ועסק בנושא רבות במשך השנים ובמיוחד בשנים בהן ניהל את מוזיאון ארץ ישראל. אהבת הנפש שלו לארץ באה לידי ביטוי במאמרים ובנאומים רבים אשר כתב בנושא.

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת הנוכחים,
הן העובדים מחוץ-לארץ והן העובדים הערבים מיש"ע הם בבחינת עבודה זרה. ההגדרה במילון של אבן-שושן לעבודה זרה כוללת גם את ההגדרה הבאה: "כינוי למלאכה בזויה, עבודה שהיא זרה ומאוסה על הבריות". אבל זוהי גם עבודה זרה, משום שזרים עושים אותה. אנחנו צריכים לעשות את העבודה בעצמנו, בכוחות עצמנו.

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת הנוכחים,
הן העובדים מחוץ-לארץ והן העובדים הערבים מיש"ע הם בבחינת עבודה זרה. ההגדרה במילון של אבן-שושן לעבודה זרה כוללת גם את ההגדרה הבאה: "כינוי למלאכה בזויה, עבודה שהיא זרה ומאוסה על הבריות". אבל זוהי גם עבודה זרה, משום שזרים עושים אותה. אנחנו צריכים לעשות את העבודה בעצמנו, בכוחות עצמנו.
חברי כנסת הזדעקו על תופעת הייבוא של פועלים מחוץ-לארץ ומנו את הנזקים שייגרמו מכך לישראל. עם כל מגרעותיה של העסקת פועלים זרים בכלל, ועוד אדבר עליה, הרי העסקת פועלים מארצות ים-תיכוניות שונות עדיפה בעיני אלף מונים מהעסקת ערביי יש"ע כעובדים אצלנו, מהטעמים האלה:
א. פועלים מארצות אחרות מבטיחים לנו רציפות בעבודה, בלי הפסקות והיעדרויות כאלה שאנו עדים להן בהעסקת ערביי יש"ע, שמקורן באילוצים של הנהגת ההתקוממות, ארגוני הטרור וה"חמאס", ואפילו כתוצאה מפעילויות מבצעיות של צה"ל, כמו סגרים ומחסומים.
ב. פועלים מארצות אחרות אינם יוצרים לנו בעיה ביטחונית כפי שיוצרים לנו ערביי יש"ע. פועלים כאלה אינם נושאים בכליהם מטעני חבלה או סכינים, רחמנא ליצלן.
ג. העובדים מחוץ-לארץ אינם אמורים להשתקע בארץ. הם באים לכאן לתקופה מוגבלת, עם אשרה מוגבלת. אם נמנע עבודה אצלנו מערביי יש"ע, הם ייאלצו ללכת לשבור שבר בארצות ערב, ואפילו ישתקעו שם. "לשבור שבר" במובן המקראי משמעו לספק מצרכים, להאכיל, לפרנס. גם היום הערבים שוברים שבר אצלנו, אבל בשני מובנים - גם במובן המקראי, והם גם שוברים שבר בכלי הרכב שלנו ובגופותינו. אם ילכו ערביי יש"ע לעבוד בארצות ערביות, כפי שעשו ב-19 שנות שלטונו של חוסיין ביהודה ובשומרון, יקרה אתם מה שקרה אתם אז. בשנים האחרונות של שלטון חוסיין ביהודה ובשומרון הגיעו ממדי ההגירה של תושבי יהודה ושומרון לארצות ערביות עד כדי 60,000 איש בשנה.
אני מבקש לשאול, מדוע בכלל צריך להביא עובדים מחוץ-לארץ כאשר יש אצלנו כ-150,000 מחוסרי עבודה, שהם כ-10% מכוח העבודה בישראל? מדוע אנחנו משלמים דמי אבטלה ומשחיתים בכך את ציבור העובדים, ובאותה עת מאפשרים לייבא עובדים מחוץ-לארץ ומאפשרים לערביי יש"ע לעבוד אצלנו?
אנחנו מאפשרים ייבוא של עובדים מדרום-לבנון, בין השאר מתוך רצון לסייע לאוכלוסייה של דרום-לבנון. שמעתי חוות דעת של קצין משטרה בכיר, שאחד המקורות העיקריים של הסמים הנפוצים בארץ הוא העובדים האלה.
בשבוע שעבר עסקנו במשך יום שלם במלחמה בסמים. נעסוק בזה גם בשבוע הבא וגם בשנה הבאה. אבל, הנה כאן לפנינו דרך ודאית ובטוחה לגדוע צינור אספקה של סמים האוכלים בנו.
מנסים לעתים להילחם בהעסקה הבלתי חוקית של עובדים. מגלים אי-פה ואי-שם עובד כזה, מענישים אותו ומגרשים אותו. אבל מה יותר נכון ויעיל מאשר להעניש את המעסיקים עצמם? מדוע הם יוצאים פטורים מכך?
בנעורינו למדנו, שהעבודה היא ערך, שהיא חלק מהמהפכה הציונית ההופכת את עמנו מעם של סוחרים ועוסקים בעסקי אוויר לעם עובד - בעי"ן כמובן. אולם הפכנו לעם של מנהלים וסוחרים שמפעיל עובדים אחרים בעבודה זרה. כדי לשוב להיות עם עובד עלינו לנקוט לאלתר צעדים אלה:
א. להפסיק בהדרגה את עבודת ערביי יש"ע בישראל;
ב. להגביל את העבודה הזרה האחרת למקצועות נדרשים הכרחיים;
ג. להקטין, להגביל ולצמצם את דמי האבטלה;
ד. לחייב מובטלים לקבל עבודות פנויות במקצועות אחרים ובמרחקים גדולים ממקומות מגוריהם;
ה. להעלות את רמת-השכר לעובד הישראלי במקצועות ה"נחותים", ואני לא רואה שום מקצוע כנחות - אין עבודה המשפילה את בעליה;
ו. לחנך את עצמנו לשוב למקצועות שנראים לנו כנחותים.
תודה.

הכנסת, י"ד בכסלו תש"ן, 12/12/1989