רחבעם זאבי גנדי
logo memshala icon

משרד ראש הממשלה

המועצה הציבורית להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל

משנה פוליטית

במסגרת פעילות הפוליטית גנדי ביטא את האידאולוגיה המדינית בעשרות נאומים ומאמרים שכתב והשמיע בקולו הנוקב ולשונו השנונה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנוכחים, ראש עיריית ירושלים, חברי הכנסת לשעבר, אורחים נכבדים,
לפני 25 שנים, 3,000 שנה אחרי שכבש דוד המלך את ירושלים מידי היבוסים, פרצו חיילי צה"ל בשערי העיר העתיקה של ירושלים ועלו בחומותיה, שעטו בסמטאותיה והגיעו להר-הבית, שם הם הניפו את דגל ישראל והעיר חוברה לה יחדיו.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנוכחים, ראש עיריית ירושלים, חברי הכנסת לשעבר, אורחים נכבדים,
לפני 25 שנים, 3,000 שנה אחרי שכבש דוד המלך את ירושלים מידי היבוסים, פרצו חיילי צה"ל בשערי העיר העתיקה של ירושלים ועלו בחומותיה, שעטו בסמטאותיה והגיעו להר-הבית, שם הם הניפו את דגל ישראל והעיר חוברה לה יחדיו.
בשנת 587 לפני הספירה למניינם, כאשר כבש נבוכדנצר מלך בבל את ירושלים ושרף את בית המקדש, והגלה את תושבי ירושלים לבבל, נשבעו הגולים "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". בסיסמת הקרב הזאת עלו לאחר 2,554 שנים לוחמי חטיבת ירושלים, חטיבת הצנחנים וחטיבת השריון "הראל" וגאלו את מזרח-ירושלים מידי בני עמון, ששרצו בצריחיה וירו עלינו מחומותיה של עיר השלום.
צה"ל הוא הצבא הראשון בדברי הימים של הארץ הזאת ושל העיר הזאת, שלא הסב את מקדשיה ובתי-תפילותיה ולא עשה אותם למקומות פולחן ולבתי-תפילה לדתו של הצבא הכובש. אחרת נהגו בה המוסלמים והנוצרים, שעשו את בית-מקדשנו לבתי-תפילה שלהם.
ירושלים התקדשה לנוצרים ולמוסלמים כחיקוי ובעקבות היהודים והיהדות. להם יש בירות מקודשות אחרות, ואילו לנו - אין. שמה של ירושלים לא נזכר בקוראן הקדוש למוסלמים ולו פעם אחת, ואילו במקרא שלנו נזכרת ירושלים בשמה 656 פעם. נכון עשינו כאשר כיבדנו את קודשיהן של דתות אחרות, אבל טעינו כאשר אפשרנו למקומות אלה לשמש כיסוי ומחסה לפעולות טרור ולהופעות של מסיתים במסגרת תפילות, וטעינו כאשר לא החלנו את הריבונות הישראלית באופן מעשי ומלא על כל חלקי העיר וכאשר לא פעלנו למען נוכחות יהודית בכל אתר ואתר.
דוד בן-גוריון אמר לראשי הלייבור הבריטי ב-1937, ש"ירושלים יקרה לנו יותר מאשר לונדון לאנגלים". את תנועת התחייה הלאומית שלנו קראנו בשם ציונות - על שמה של ירושלים. אבל ספק אם הגויים מבינים את זה, וחמור מכך, יש יהודים שאינם מבינים זאת.
במלחמת המגן והישועה של ששת-הימים ב-1967 שוחררה ירושלים, כמו גם שאר מחוזות המולדת ממערב לנהר הירדן, אבל לא עשינו די כדי לאחד את העיר, לא יצרנו מספיק עובדות בשטח כדי שהעיר תהיה בירה אמיתית של ישראל. העיר נשארה מפוצלת ושסועה, במזרח העיר שונאים את מערבה, ובמערב פוחדים מפני חורשי הרע במזרח, ובתווך – הרובע היהודי והכותל המערבי, שריד מתפארת בית-מקדשנו.
לא יצרנו נוכחות מסיבית ממזרח לעיר, בצפונה ובדרומה, והרי בכל ספר גיאוגרפיה כתוב, שמקומה של ירושלים נבחר בהיותו מרכז הארץ וממנו יוצאות דרכים לכל רוחות השמים.
אכלוסו של כל בית יהודי בעיר-דוד או בעיר העתיקה הצריך מאבקים נגד הממשלה שלנו. כולנו שכחנו, כי כאשר נכבש הרובע היהודי בתש"ח על-ידי הערבים, הם הרסו את בתיו והרגו או הגלו את תושביו. אנחנו לא נהגנו כמותם, ולא צריך לנהוג כך, אבל מדוע לא עשינו את המתבקש והצודק, ביצירת עובדות, כמו שאמר בן-גוריון אחרי מלחמת ששת הימים, בכנסת, ב-31 ביולי 1967: "לא בהצהרות בלבד, לא בכיבושים בלבד, אלא בכוח המעשה היוצר והבונה תיפדה ירושלים. יש רק דרך אחת להבטיח למעשה ולנצח נצחים את יהדותה וישראליותה של ירושלים וסביבותיה של ירושלים - - -"; מופיע ב"דברי הכנסת", הכנסת החמישית, חוברת ל"ה, ישיבה ר"ב, עמוד 2774.
לא הקשבנו לבן-גוריון, לא שעינו לצו שלו, לא נהגנו כך, ומזרח העיר הופקר להתיישבות ערבית פראית, לפקודות אכלוס שבאות מתוניס, לכספים של מגיני האסלאם, לסכינאים של ערפאת, למציתים של ה"חמאס", כאשר אנחנו מחפשים "פנים חדשות במראה".
ומה נכון יותר מאשר להאזין לדברי הנביא ישעיהו, פרקים נ"א-נ"ב: "התעוררי התעוררי קומי ירושלים אשר שתית מיד ה' את כוס חמתו את קבעת כוס התרעלה שתית מצית - - - עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקדש, כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא. התנערי מעפר קומי שבי ירושלים התפתחי מוסרי צוארך שביה בת ציון".
כלום יש מלים ברורות יותר וממצות יותר למצבה של ירושלים? וביום הולדתה של הכנסת, 44 שנים לאחר שהתכנסה הכנסת הראשונה בירושלים, ראוי שנישבע אמונים לבירת הנצח שלנו, כדברי הנביא: "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקט, עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער -- - על חומתיך ירושלים הפקדתי שמרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו, המזכירים את ה' אל דמי לכם. ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהילה בארץ"; ישעיהו פרק ס"ב.
ברשותך, אדוני היושב-ראש, משפט אחרון. הערה אחרונה שמעיבה על שמחת החג. דווקא היום, י"ז בשבט, יום לאחר שחגגנו את ט"ו בשבט הנדחה, נשלחו חיילי צה"ל בפקודה לעקור שתילים, לתלוש נטיעות שניטעו אתמול בארץ שומרון, בארץ בנימין, ביהודה, בהרים העוטרים את ירושלים. אלה גם אלה באו להוריק את הארץ. הנוטעים באו לעשותה ירוקה, והחיילים - לרוקנה. שניהם מוריקים את הארץ. אוי לנו שממשלה יהודית ציוותה לעקור נטוע.
תודה, אדוני היושב-ראש.

הכנסת, י"ז בשבט תשנ"ג, 8/2/1990