רחבעם זאבי גנדי
logo memshala icon

משרד ראש הממשלה

המועצה הציבורית להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל

משנה פוליטית

במסגרת פעילות הפוליטית גנדי ביטא את האידאולוגיה המדינית בעשרות נאומים ומאמרים שכתב והשמיע בקולו הנוקב ולשונו השנונה.

אדוני היושב-בראש, חברי הכנסת הנוכחים,
התנועה הציונית היתה הפיגומים לבניין שבנתה, הלוא הוא מדינת ישראל. עכשיו, כשהבניין עומד על תלו - האם צריך לסלק את הפיגומים? זוהי השאלה: האם יש צורך בציונות, בתנועה ציונית, במסגרת ציונית, אחרי שהוקמה המדינה? ואני משיב על השאלה הזאת בלי היסוס: לא חלף זמנה של הציונות, ואנחנו זקוקים לה מכמה וכמה טעמים.

אדוני היושב-בראש, חברי הכנסת הנוכחים,
התנועה הציונית היתה הפיגומים לבניין שבנתה, הלוא הוא מדינת ישראל. עכשיו, כשהבניין עומד על תלו - האם צריך לסלק את הפיגומים? זוהי השאלה: האם יש צורך בציונות, בתנועה ציונית, במסגרת ציונית, אחרי שהוקמה המדינה? ואני משיב על השאלה הזאת בלי היסוס: לא חלף זמנה של הציונות, ואנחנו זקוקים לה מכמה וכמה טעמים. ראשית, מדינת ישראל אומנם בת 50, אבל היא עדיין זקוקה לעזרת העם היהודי, כשם שהעם היהודי זקוק לה. פחות ממחצית העם התקבץ ובא לציון עד עתה.
אומנם זכינו לעלייה גדולה של קרוב למיליון יהודים מחבר העמים לאחר שהתפרקה האימפריה האדומה. אבל, נשארו שם, ובארצות אחרות, מיליונים של יהודים, אשר ייטמעו בקרב הגויים אם לא יעלו לישראל. כלומר, העם היהודי בגולה צריך את ישראל כמרכז רוחני ודתי, שיעזור לו להמשיך ולהתקיים כיהודי בחברה מתקדמת ומבוללת. הציונות יכולה להיות סכר בפני הג'נוסייד מרצון שנגזר על קהילות רבות בגולה, והציונות היא ביטוי עליון לסוד אחדות הגורל והערבות ההדדית של העם היהודי.
שנית, ישראל שתולה באוקיינוס מוסלמי גדול ועוין, ויחסי הכוחות המספריים מציגים נחיתות קשה. אומנם עליונותנו וכוחנו הם באיכות האדם ובמוסריות המפעל הציוני, אבל תוספת של יהודים עד כדי הכפלתם בארץ-ישראל תביא לעוצמה מרתיעה.
שלישית, ישראל זקוקה גם לתמיכה החומרית של העם היהודי. אני מתכוון לא לשנור, אלא להשקעות ולתימוכין.
בנימין זאב הרצל אמר: "קראתי פעם לציונות אידיאל אין-סופי, ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו - ארץ-ישראל - היא לא תחדל מלהיות אידיאל. כי בציונות כפי שאני מבין אותה, כלולה לא רק השאיפה אל כברת ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית".
מדינת ישראל הצעירה כבר מגלה סימני עייפות של זיקנה ותשישות, וזאת לא בשל המצור הממושך והמלחמות התכופות, אלא בשל משבר המנהיגות וחוסר האמונה. מה שיכול לשנות זאת הוא חידוש פניה של התנועה הציונית. לא עוד ציונות במרכאות ולא זלזול בשורשים ובתרבות היהודית. יגאל אלון אמר פעם: "ציונות במקום ציניות", והוא התכוון לכך שיש לשאוב השראה ממקורותיה הלאומיים של הציונות ולהירתם לצו הגשמת הערכים החברתיים.
מאז יצא הרצל עם חלומו על מדינת היהודים עבר עמנו תהפוכות רבות: שתי מלחמות עולם שבהן נספג דם יהודי רב באדמה הארורה ההיא, שליש מעמנו עלה בעשן הארובות של המשרפות; היהודים היו שותפים ויוזמים למהפכה הקומוניסטית במזרח-אירופה וחלמו על קוסמופוליטיות ואינטרנציונליזם, נישואי תערובת בממדים אכזריים. אבל המהפך הגדול מכול היה הקמת המדינה היהודית - מדינת ישראל.
מדינת ישראל צריכה עירוי דם נוסף, כמעט מתמיד, ואותו תיתן לה התנועה הציונית המתחדשת. לא תנועה של עסקנים וקונגרסים, של קרנות ושנור, אלא תנועה עממית רחבה שתחבוק את קהילות ישראל באשר הן ותוציא מהן שיירות של צעירים שיבואו לארץ לחיות בה ולהגן עליה. זו צריכה להיות תנועה ציונית שתלמד את הנוער היהודי בכל פינה בעולם את העברית ואת תולדות עם ישראל ואת תורת ישראל.
לכן לא צריך לפנות את הפיגומים. צריך לחזקם ולעלות עליהם כדי להמשיך ולבנות ולחזק את הבניין הנפלא הזה - מדינת ישראל בארץ-ישראל השלמה כיד ההבטחה האלוהית שיש לנו על הארץ הזאת.
תודה.

הכנסת, י' בחשוון תשנ"ח, 10/11/1997