רחבעם זאבי גנדי
logo memshala icon

משרד ראש הממשלה

המועצה הציבורית להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל

באירועים ופעילויות שונים

ב - ל' בתשרי התשס"ב, בהיותו שר בממשלת ישראל, נרצח רחבעם זאבי. אלפי אנשים מכל שכבות העם באו לחלוק לו כבוד אחרון.

פיקוד המרכז וחייליו, יחד איתכם, תושבי בקעת הירדן, מרכינים ראש לזכרו של האלוף במיל', השר רחבעם זאבי, שנרצח לפני שנתיים ימים בידי מרצחים בני עוולה. מלוא הערכתי ליוזמי המפעל הזה, המחבר יחד את זכרו של השר עם תושבי הבקעה וצה"ל - במשולש שאינו ניתן להפרדה!

לזכרו של גנדי – מרוץ הבקעה 2003

משפחת זאבי היקרה, ראש המועצה האזורית בקעת הירדן, מר דוד לוי, חברי כנסת נכבדים, ראשי מועצות, תושבי הבקעה, מפקד עוצבת הפלדה, תא"ל טל רוסו, מח"ט הבקעה, אל"מ רוני בלקין, מפקדים, חיילים ואורחים נכבדים.

פיקוד המרכז וחייליו, יחד איתכם, תושבי בקעת הירדן, מרכינים ראש לזכרו של האלוף במיל', השר רחבעם זאבי, שנרצח לפני שנתיים ימים בידי מרצחים בני עוולה. מלוא הערכתי ליוזמי המפעל הזה, המחבר יחד את זכרו של השר עם תושבי הבקעה וצה"ל - במשולש שאינו ניתן להפרדה!

האלוף רחבעם זאבי שירת בתפקיד אלוף פיקוד המרכז במשך למעלה מחמש שנים. שנים אלו, שאחרי מלחמת ששת הימים, היו שנים מרכזיות בעיצוב מרכיבים רבים שהפכו לאבני יסוד בפיקוד המרכז. מפקדת הפיקוד הועברה בזמנו מרמלה לירושלים בירת ישראל, הוקמו ישובים רבים, מחנות צבא והאחזויות צה"ל. יותר מכל עמד האלוף זאבי על הזיקה שבין הפיקוד וחייליו לבין המתיישבים החיים בשטח הפיקוד, ובעיקר בבקעת הירדן אליה היה קשור בנימי נפשו.

"הצבא כאן בשבילכם" היה אומר למתיישבים, ואמירה זו עודנה הקו המנחה באופן בו אנו תופסים את המחויבות היומיומית לביטחון התושבים שהקימו בית ומשפחה בשטחים עליהם אחראי הפיקוד.

האלוף זאבי היה איש של ארץ ישראל. כאלוף סייר וטייל כאן בבקעה, בכל שביל ונתיב, טיפס במשעולים וידע לקרוא לכל וואדי בשמו העברי ולהסביר על הקשר של כל מקום ואתר למורשת ישראל המפוארת.

צה"ל, ופיקוד המרכז בראשו, נמצאים כבר למעלה משלוש שנים במערכה קשה ומתמשכת מול הטרור הפלשתיני, טרור שבחר לפגוע בישראלים חפים מפשע ללא כל הבחנה של מקום מגורים, גיל ומין.

בקעת הירדן, ששמו של גנדי קשור קשר הדוק עם עיצוב תפיסת הביטחון במרחבה, גם היא, כמו יתר חבלי הארץ, הפכה ליעד לטרור המרצחים ואנשיה שילמו במאבק הנורא הזה מחיר דמים כבד.
אני חושב שהיום המיוחד הזה, והדרך בה מציינים אותו במירוץ משותף של החיילים יחד עם מאות מתושבי האיזור, הוא עדות נוספת לקשר החזק והמיוחד שבין הפיקוד לתושבי הבקעה.

המירוץ הזה הוא בעיני קודם כל סמל המגלם קשר מיוחד זה. סמל של הליכה ביחד, סמל של התמודדות משותפת למרות הקשיים והמהמורות שבדרך, ובעיקר, סמל של אמונה, נחישות וחוסן להם אנו נדרשים במיוחד בתקופה מורכבת זו ולנוכח האתגרים שעוד נכונו לנו.

הגב' זאבי, זכיתי להכיר מקרוב את גנדי בחודשי חייו האחרונים.
לא היה שני לו בהכרת כל שביל וכל משעול בארץ ישראל - לא רק במובן הגיאוגרפי אלא במובן ההיסטורי העמוק.
המקאמה אותה כתב חיים חפר עם פרישתו של גנדי מצה"ל, מטיבה לשקף את דמותו, כפי שזכיתי אני להכירו, בצורה הטובה ביותר, ואני מצטט: "אני זוכר שעת צוהריים אחת, והשמש מכה ואני עומד ליד גנדי על הסרטבה, והוא צופה אל הבקעה והוא מביט אל ארץ המרדפים העייפה והשחומה והוא מדלג הלוך ושוב בין הורדוס לבין ההתקלות האחרונה והוא מדבר על העצים והאבנים וקורא לכל ואדי בשמו והוא מצטט איזה נביא או מלך, שמשום מה מסעירים את דמו ואני בחום הזה כבר לא בטוח אם אני מדבר עם רחבעם זאבי או עם רחבעם בן שלמה.
ורק אחת ידעתי, כי בארץ העייפה הזו, ארץ ללא צל יש מעטים כמוהו השייכים לגיאוגרפיה ולהוויה הזו ששמה ארץ ישראל".

מכובדי כולם!
אנחנו, חיילי ומפקדי פיקוד המרכז נמשיך להילחם בטרור ובמשלחיו – עד שנשיגם, עד שנכריעם! זוהי מלחמה קשה – אבל יחד, בנחישותו של גנדי – נדע להתמודד ולנצח!

שיהיה לכולנו ערב מהנה!

משה קפלינסקי, אלוף
אלוף פיקוד המרכז