רחבעם זאבי גנדי
logo memshala icon

משרד ראש הממשלה

המועצה הציבורית להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל

הספדים מפי אישי ציבור

בתאריך ל' בתשרי התשס"ב, בהיותו שר בממשלת ישראל, נרצח רחבעם זאבי בידי 3 מתנקשים פלסטינים. אלפי אנשים מכל שכבות העם באו לחלוק לו כבוד אחרון.

אורחים נכבדים, משפחת זאבי היקרה,
"כחייל אמיתי" אמר פעם גנדי,
"אינני רוצה מלחמות.
אבל אני לא מתבייש להגיד את האמת לעם שלי:
ייתכן ונצטרך לחיות על חרבנו במשך דורות,
כדי להקים את הבית השלישי,
עד שהערבים יבינו
כי שלום הוא עסק טוב לשני הצדדים.
זהו צורך ערבי, לא פחות מצורך יהודי".

אורחים נכבדים, משפחת זאבי היקרה,

"כחייל אמיתי" אמר פעם גנדי,
"אינני רוצה מלחמות.
אבל אני לא מתבייש להגיד את האמת לעם שלי:
ייתכן ונצטרך לחיות על חרבנו במשך דורות,
כדי להקים את הבית השלישי,
עד שהערבים יבינו
כי שלום הוא עסק טוב לשני הצדדים.
זהו צורך ערבי, לא פחות מצורך יהודי".

אחרי 1,500 ימים רצופים
של טרור, דם ושכול,
של מלחמה אשר טילטלה אותנו מכל האשליות,
ושבה נפל גם גנדי, רחבעם זאבי, הי"ד,
דומה שהגיע הזמן להכיר
בצדקת הדברים המפוכחים הללו.

אינך צריך להיות מאוהדי רעיונותיו של גנדי,
או ממוקירי דרכו הפוליטית,
כדי להבין סוף סוף, את שגנדי הבין מזמן.

אתה יכול לתעב את רעיון הטרנספר בכל מאודך, ובכל זאת להבין כמו גנדי,
ש... מה לעשות: אנחנו חיים במזרח התיכון.
- לא במזרח התיכון החדש,
- לא בעולם האשליות שניסו למכור לנו כאן ושההתפכחות ממנו גבתה האתנו מחיר דמים כפול מזה של מלחמת ששת הימים, אלא בסביבה קשוחה, רצחנית, שוחרת לטרף, שאיננה מוחלת לחשל על חולשתו.

אז נכון, זוהי השקפת עולם פסימית מאד,
שאיננה מתרשמת מלהטוטי היצירתיות,
שנועדו לסמא את עינינו ולטעת בנו, שוב ושוב,
אשליות מסוכנות.

אבל,
כך מבינים היום הרבה יותר אנשים משהבינו זאת בימי חייו של גנדי,
זוהי השקפת עולם מציאותית יותר,
הקוראת נכון את המצב שלנו.

מסקנותיו הפוליטיות של גנדי
מתמונת המציאות הקשה,
לא היו מקובלות על הציבור הישראלי,
ולכן הוא התייצב במשבצת הימין הקיצוני,
נוגע לא נוגע בסף הלגיטימיות הציבורית.

אבל גנדי הרי היה עולם ומלואו,
הרבה מעבר לרעיונות הפוליטיים שייצג בכנסת.
גם מי שדחה את דרכו הפוליטית,
מצא לנכון לראות בו יועץ קרוב ונאמן,
בעל ניסיון חיים עשיר,
הבנה מעמיקה את המציאות שבה אנו חיים,
יכולת ניתוח מעמיקה,
ותובנות מקוריות ובלתי שגרתיות.

גם מי שראה בדרכו הפוליטית דרך קיצונית,
לא שכח שמאחורי דרך זו עומד איש הצבא,
איש הפלמ"ח,
האסטרטג, הטקטיקן,
המומחה הוותיק בלחימה בטרו.

הארצישראליות הגאה, הבוטחת, השורשית כל כך,
הזהות המוחלטת עם המפעל הציוני,
עם המדינה, עם העם הישראלי שהתגבש כאן,
קסמו לכולם, גם ליריביו המרים ביותר.

איש אמת היה גנדי.
איש אמת,
שסירב להתכופף בפני רוחות הזמן המשתנות.
איש אמת שהאמין שהציונות כולה תלויה
בקביעת עובדות מוצקות בשטח,
ובהכנעת המציאות – לא בכניעה לה.