רחבעם זאבי גנדי
logo memshala icon

משרד ראש הממשלה

המועצה הציבורית להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל

הספדים מפי אישי ציבור

בתאריך ל' בתשרי התשס"ב, בהיותו שר בממשלת ישראל, נרצח רחבעם זאבי בידי 3 מתנקשים פלסטינים. אלפי אנשים מכל שכבות העם באו לחלוק לו כבוד אחרון.

המולדת היתה לו לגנדי, לא רק ערס אהבה , היא היתה לו גם כספר הפתוח, את שביליה ונתיביה, את משעוליה ,נקיקיה הרריה ועמקיה ממטולה עד אילת ומים עד הירדן,ידעו רגליו מנעוריו.מיטב שנותיו היו קודש למאבק על הקמת המדינה ולהגנתה ולבטחונה. הוא היה
ציוני רדיקלי, ציוני עד הסוף ללא שיור. לדידו ארץ- ישראל כולה שייכת לעם ישראל ,נקודה. זאת אקסיומה, ותואיל נא המציאות להתיישר לפיה,כי אין שום אפשרות אחרת. כזה היה גנדי.

גבירתי היושבת- ראש דליה איציק, כבוד נשיא המדינה שמעון פרס,הגברת יעל זאבי ובני משפחת זאבי לדורותיהם. שש שנים חלפו מאז נשלחה יד אויב מרצח בשר רחבעם זאבי.
שש שנים מאז נדם הקול הרועם,המוכיח,שהדהד בעוז בין כותלי הבית הזה. האוזן הקשובה זיהתה תמיד ובנקל את קולו של גנדי,את חיתוך הדיבור המיוחד, את העברית העשירה,
השורשית, את מקצב המילים שזרמו בשטף ובהטעמה כה מדויקות ומדודות, הולמות כתוף
בתוכנן התקיף,ואף על פי כן ערבות במנגינתן.
מעולם לא הייתי איש סיעתו של גנדי חלקתי בתוקף רב על עמדותיו . אף היחסים האישיים ביננו ידעו עימותים חריפים.אלמלא נרצח היה מן הסתם מתייצב מעל במה זו לא פעם ומייסר אותי בשבט לשונו, בשוטים ובעקרבים,כפי שעושה עתה יפתח – פלמח, בנו המסור כל-כך לזכרו.אני הייתי שומע ודבריו היו חורים לי בוודאי , אבל הייתי מקבלם בהשלמה לא בהסכמה
בהשלמה,מן הטעם הפשוט: בעומק נפשי כיבדתי את מסירותו של גנדי לדרכו.
ידעתי כי בדם ליבו ואמונתו דיבר, כי יקרה לו ארץ – ישראל באמת כבבת – עין וחף היה מכל לבטי המציאות המדינית והדמוגרפית , המכתיבה מדי פעם פשרות וויתורים בלתי נמנעים.
המולדת היתה לו לגנדי, לא רק ערס אהבה , היא היתה לו גם כספר הפתוח, את שביליה ונתיביה, את משעוליה ,נקיקיה הרריה ועמקיה ממטולה עד אילת ומים עד הירדן,ידעו רגליו מנעוריו.מיטב שנותיו היו קודש למאבק על הקמת המדינה ולהגנתה ולבטחונה. הוא היה
ציוני רדיקלי, ציוני עד הסוף ללא שיור. לדידו ארץ- ישראל כולה שייכת לעם ישראל ,נקודה. זאת אקסיומה, ותואיל נא המציאות להתיישר לפיה,כי אין שום אפשרות אחרת. כזה היה גנדי.
היו שהאשימו את גנדי בגזענות, רחמנא לצלן.אין כל שחר לכך.צבר בן הארץ היה. הכיר והוקיר והתרועע עם ערבים ,צ'רקסים, בדואים ודרוזים,העריך אותם ומעולם לא התנשא עליהם. אבל הוא זיהה את הסכסוך בין מדינת ישראל לפלסטינים על קברת האדמה היקרה
הזזאת כסכסוך שלא ייפתר זולת בהכרעה ניצחת שתבטיח את התיישבותו ואת שליטתו המלאה של העם היהודי על כל חבלי הארץ. עם כל הביקורת שלי על התפיסה הלאומית המוחלטת הזאת, שאיננה מותירה שום מקום לפשרה ,זו איננה בשום פנים ואופן גזענות.
אבל גבירותיי ורבותי חברי הכנסת, גברתי היושבת- ראש, ברצוני להפתיע אתכם.
למרות כל מה שאמרתי על עמדותיו הנחרצות של גנדי , המוכרות לכולכם , יש עובדה אחת שאינני בטוח שאתם מכירים. גנדי היה בין הראשונים , אם לא הראשון , שהגה לפני 40 שנה את הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינת ישראל בשטחים שממערב לירדן.
יומיים-שלושה בלבד לאחר שוך הקרבות במלחמת "ששת הימים" הזדרז האלוף רחבעם זאבי אז עוזר ראש אג"ם במטכ"ל, להגיש תוכנית להקמת מדינה פלסטינית שבירתה שכם. ואפילו בשמה נקב, מדינת ישמעאל.(אחרי כן שר)ומה שמעניין יותר: גנדי קרא למהר ולהקים את המדינה הפלסטינית והזהיר – אני מצטט – כי "שלטון צבאי ישראלי ממושך ירחיב את השנאה ואת התהום בין תושבי הגדה המערבית לישראל בגלל הצעדים האובייקטיביים שיהיה הכרח לנקוט אותם להבטחת הסדר והבטחון". ועוד תרומה גדולה של גנדי שיש לזכור, ואני מדגיש אותה , גם כמי שזכה לעמוד לאורך עשור בראש העיר ירושלים. גנדי הטביע בתרומה זו את חותמו על ההיסטוריה של מדינת ישראל מאז ועד היום---

צבי הנדל (האיחוד הלאומי- המפד"ל):

אתה התנגדת לקמפ דיוויד , נכון ? היחיד בליכוד. אז יש מהפכים לפעמים.

ראש הממשלה אהוד אולמרט:
חבר הכנסת הנדל בהחלט יש מהפכים אצל אנשים חושבים שמביטים אל פני המציאות, שבוחנים את עצמם ואת המציאות – יש סיכוי למהפכים. אחרים, שאינם כאלה – אין אצלם סיכוי למהפכים. אבל הבה לא נהפוך את הישיבה הזאת---

לימור לבנת (הליכוד):
העניין הוא שגנדי לא יכול לענות לך.

ראש הממשלה אהוד אולמרט:

--- שבשנינו מאוחדים בהוקרתנו את זכרו של רחבעם זאבי לישיבה של התנצחות ביננו.

לימור לבנת(הליכוד:
אתה עושה שימוש פוליטי. גנדי לא יכול לענות לך.

ראש הממשלה אהוד אולמרט:
גנדי הטביע בתרומה זו את חותמו על ההיסטוריה של מדינת ישראל מאז ועד היום:
מיד אחרי מלחמת ששת הימים הוא היה האיש שריכז וניהל את עבודת המטה לקביעת גבולותיה של ירושליים המאוחדת. מפת העיר שגיבש גנדי היא זו שאושרה בממשלה ובכנסת ב-27 – ביוני 1967 בהחלטתן על איחודה של ירושליים והרחבת שטחה פי עשרה.
בזכות אותה החלטה מתנוססות בפאתי ירושליים שכונות מפוארות ושוקקות: רמות,הגבעה הצרפתית,רמת אשכול,גבעת המבתר,פסגת זאב,ארמון הנציב,הר חומה וגילה,שלא לדבר על הרובע היהודי בעיר העתיקה. האם מן ההכרח היה לצרף גם את מחנה הפליטים שועפאט, ערב א-סוואחרה,וולג'ה וכפרים נוספים,ולקבוע "אף זו ירושליים"? בזאת, עלי להודות ,אפשר לשאול שאלות לגיטימיות.
גברתי היושבת ראש, 6 שנים מאז הרצח השפל מדינת ישראל רדפה את המרצחים, והם לא ינוקו לעולם. מלחמתנו בארגוני הטרור עיקשת ונחושה—

גדעון סער (הליכוד) :
כן---
זה היום שהוא מדבר על ירושליים

קריאות :

-----

גדעון סער(הליכוד):

---לא באותן מילים של שבוע שעבר----

ראש הממשלה אהוד אולמרט:
מאז שגנדי נגדע ועד היום, על אף שמערכת יחסיי האישית עם גנדי היתה ידועה היטב, בראש ובראשונה גם לבני משפחתו, עשיתי משהו קטן, ודאי הרבה פחות מחלק מאלה שמנצלים את המעמד הזה כדי לפתוח בהתנצחות אישית: משהו קטן כדי לכבד את זכרו, את מורשתו ואת תרומתו לארץ ישראל ולירושליים. אבל כדי התחרות עם צועקי הצעקות לא אוכל להגיע.

מדינת ישראל רדפה את המרצחים ,תפסה אותם, והם לא ינוקו. מלחמתנו בארגוני הטרור עיקשת ונחושה, לולו חי אתנו גנדי הוא היה רווה נחת מהצלחת צה"ל וזרועות הביטחון בסיכול הפיגועים.
אבל המערכה עודנה נטושה , והיא לא תחדל עד אשר ימוגר הטרור כליל ותיסלל הדרך לשלום עם ביטחון יציב ובר- קיימא לנו ולשכנינו.
חסרונו של גנדי בולט פה במליאת הכנסת, בוועדותיה ובדיון הציבורי והפוליטי במדינת ישראל.

נזכור כולנו ללא הבדל השקפה את רחבעם זאבי איש החיל והאמונה הציונית היוקדת, נאמן עמו וארצו , מנהיג ושליח ציבור, פולמוסן שנון ורהוט, ספרא ןסייפא יחיד ומיוחד. נזכור אותו בהוקרה ובכאב גם כאב וכאיש משפחה מסור, ויד אחים נושיט למשפחתו היקרה המקדשת את דמותו באהבתה.
יהי זכרו ברוך.