רחבעם זאבי גנדי
logo memshala icon

משרד ראש הממשלה

המועצה הציבורית להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל

הספדים מפי אישי ציבור

בתאריך ל' בתשרי התשס"ב, בהיותו שר בממשלת ישראל, נרצח רחבעם זאבי בידי 3 מתנקשים פלסטינים. אלפי אנשים מכל שכבות העם באו לחלוק לו כבוד אחרון.

..."כבר הסתיו השביעי ו"גנדי" איננו בין החיים. ארץ-ישראל, שכל נופיה, חבליה ושביליה היו יקרים לו כנפשו ונהירים לו ככף-ידו, לעולם תעמוד; ובתולדותיה – שלא היה בקי בהן ממנו – תיוחדנה לו שורות של זהב כאחד מגדולי אוהביה ונאמניה בהגות ובמעשה, בספר ובסיף...."

29 אוקטובר 2008
‏29/10/2008

דברי ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בטקס האזכרה הממלכתית לרחבעם זאבי ז"ל

כבוד נשיא המדינה מר שמעון פרס
גברתי יושבת ראש הכנסת דליה איציק
נציג ביהמ"ש העליון השופט חנן מלצר,
כבוד הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר,
שרים וחברי כנסת,
אלופים, מפקדי צבא הגנה לישראל ואנשי כוחות הביטחון,
משפחת זאבי,
מכובדי כולם,

לוחם היה רחבעם זאבי. אנקדוטה שנהג לספר היתה, כי הוא גויס ל"הגנה" כבר בגיל שלוש. בימי מאורעות תרפ"ט גר בבית משפחת זאבי בירושלים איש "ההגנה" פסח בר-אדון, שהשתמש באקדחו הלא-חוקי כדי להרחיק פורעים. שוטרים בריטים חשו למקום לשמע היריות וחיפשו את הנשק, אך אמו של רחבעם הקטן, מינה, הטמינה את האקדח מתחת לכרית במיטתו של הפעוט וצבטה אותו בחוזקה כדי שיצרח. התחבולה הצליחה, והשוטרים ש"הפכו את הבית" לא מצאו את האקדח...

כבר הסתיו השביעי ו"גנדי" איננו בין החיים. ארץ-ישראל, שכל נופיה, חבליה ושביליה היו יקרים לו כנפשו ונהירים לו ככף-ידו, לעולם תעמוד; ובתולדותיה – שלא היה בקי בהן ממנו – תיוחדנה לו שורות של זהב כאחד מגדולי אוהביה ונאמניה בהגות ובמעשה, בספר ובסיף.

אכן, לוחם היה "גנדי". נועז ורב עורמה ותושיה בשדה-הקרב, תקיף וחד-לשון בזירה הציבורית והפוליטית. עקרונותיו ואמיתותיו היו יצוקות ולא חל בהן שום סחף. הוא היה משוכנע לחלוטין בצדקת-דרכו וראה בה נוסחה אחת ויחידה, אין-אחרת, לניצחון הציונות ולהבטחת עתידה של מדינת-ישראל. על-פי השקפתו המולדת איננה נתונה לחלוקה, "כולה שלי" (ככותרת אחד משיריו של זאב ז'בוטינסקי), וירושתה בשלמותה היא צו-החיים, הגורל והשליחות לעם-ישראל מדור-לדור.

אמונה שלמה זו של "גנדי" אינני יכול שלא לכבד ואף להוקיר. אמנם שנות דור מפרידות בינינו, גם נבדלנו מאד בקרקע צמיחתנו – הוא ב"מחנות העולים" ובמשנת יצחק טבנקין, ואנוכי בבית"ר ובתורת ז'בוטינסקי – אבל כמוהו הלכתי גם אני שנים רבות שבי אחר קסם השלמות של ארץ-ישראל כולה. כמוהו אהבתי ועודני אוהב כל שעל ונתיב, כל גיא והר וכל עמק ונחל ומדבר; חש בכל יישותי שייכות וחיבור בלתי ניתנים להפרדה לאדמה הזאת, לתכלת שמיה, לעונות השנה המתחלפות בה, לשלגי ירושלים והרי-יהודה ושומרון בשיא החורף ולשרב הלוהט והלח בשפלת-החוף בזעף הקיץ.
אצל "גנדי" היתה זהות גמורה בין האהבה ומשאת-הנפש הזאת ובין המסקנה הרעיונית והפוליטית. אצלי, אני מודה, חלה במהלך השנים הבחנה ברורה בין הזיקה הנפשית העמוקה החתומה בי לעד לכל חלק מחלקי ארץ-ישראל ובין המסקנה המדינית. "גנדי" לא ראה סתירה בלתי-אפשרית בין המציאות הדמוגרפית הדו-לאומית בארץ-ישראל השלמה ובין תכלית הציונות להבטיח את עתידה של ישראל כמדינה יהודית; ובמידה שראה סתירה כזאת הוא תבע פתרונות שנראו לי לא-מעשיים. לדידו של "גנדי" ייצגה הציונות צדק היסטורי עליון. בכך הוא צדק, ללא ספק, אבל בשאלה האם ניתן להגשים את הציונות ללא התחשבות בקיומו של עם אחר, בעמדת העולם ובשאיפתנו לשלום – או שמתחייבת פשרה קורעת-לב – בשאלה הזאת נותר "גנדי" ללא רתיעה בעמדת מיעוט וכמעט בבדידות מזהרת: ייקוב הדין את ההר. גמישות אידיאולוגית, פרגמטיזם מדיני ונכונות לויתורים היו מבחינתו מושגים מגונים וביטויי-חולשה. לא איש כמוהו ייסוג. לא איש כמוהו יוותר.

יעל היקרה, משפחת זאבי,
ביחד אתכם אני כואב את הירצחו של "גנדי". רוצחיו הנפשעים יושבים בבית כלא ישראלי וימשיכו לשבת שם שנים ארוכות. לו היה חי, היה בוודאי מייסרני בשבט לשונו היפה ובשוטים ובעקרבים, אבל אני מרגיש בחסרונו ובחסרון הקול הצלול של העמדה שייצג בגאון ובכבוד מעומק לב אמיץ, אוהב ונאמן עד-תום לעם-ישראל ולארץ-ישראל.

לפני כשלושה שבועות החליטה ממשלת ישראל על שימור ושיקום אתר נווה אילן ההיסטורית והנצחת זכרו של רחבעם זאבי באתר.
האתר שהוקם כקיבוץ- משלט הוקם בהוראת בן-גוריון על ידי 31 צעירים ניצולי שואה ולוחמי מחתרות, ושימש כנקודה חשובה במאבק על ירושלים הנצורה במלחמת השחרור. באתר יתקיימו פעילויות חינוכיות ותרבותיות בתחומי ידיעת הארץ, במסגרתן יונצח זכרו של "גנדי" אשר נושא ידיעת הארץ היה קרוב אליו עד מאד. היום בבוקר קיימתי ישיבת עבודה באתר יחד עם כלל הגורמים הממונים על הקמתו על מנת לעמוד מקרוב אחר התקדמות הפרוייקט. אני מאמין שבזמן קרוב נראה את המוני בני הנוער והצעירים פוקדים את האתר ובכך מוסיפים להנצחתו של האיש המיוחד הזה.

נזכור את "גנדי" ביקר ובהערכה עמוקה.
יהי זכרו ברוך.