רחבעם זאבי גנדי
logo memshala icon

משרד ראש הממשלה

המועצה הציבורית להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל

הספדים מפי אישי ציבור

בתאריך ל' בתשרי התשס"ב, בהיותו שר בממשלת ישראל, נרצח רחבעם זאבי בידי 3 מתנקשים פלסטינים. אלפי אנשים מכל שכבות העם באו לחלוק לו כבוד אחרון.
דברי ראש מ.א. בקעת הירדן –דוד אלחייני בטקס הזיכרון 2015

יעל היקרה, משפחת זאבי,מפקד אוגדה 162 תא"ל נדב פדן מח"ט הבקעה אל"מ אופיר לויוס,תושבים, אורחים, חיילים, בני נוער, תלמידים ,אנשי משרד רוה"מ ,המועצה הציבורית להנצחת זכרו של רחבעם זאבי, מוקירי זכרו שלום לכולם.

14 שנה, יום ד שבע בבוקר, ירושלים ,נרצח רחבעם זאבי גנדי , י"ד שנים השם יקום דמו.

גנדי היה איש מרתק ,בעל אוהב ,איש משפחה,המולדת הייתה לו כתשוקה.
אהבתו ונאמנותו של רחבעם זאבי גנדי לארץ ישראל, הייתה מוחלטת, שום משתנה מדיני או אחר לא ערער את מידת דבקותו הרעיונית. לגנדי הייתה דרך משלו ,מיוחדת ועמוקה להביע ולעמוד על עקרונותיו, גם אם היה מדובר במחיר אישי.הוא בחר בדרך ונשאר נאמן לה.

כל ימיו ראה עצמו שליח ציבור נאמן של ארץ ישראל, הוא לא הסתפק באהבת הארץ ונופיה הקדומים, בלהט, נאמן לדרכו סחף אחריו אלפי צעירים ובני נוער לאהבה הזאת. את ארץ ישראל דרש, יש לחוש באמצעות הרגליים, בדרך הטיול "כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל" נאמר מובטח לו שהוא בן העולם הבא".

באותה מידה אהב גנדי את בקעת הירדן, הכיר כל שביל, יישוב ואיש, חלוצים ובונים יהודים כינה אותנו,סייע ותמך בהתיישבות בבקעה בכל עת, שעה שאחרים התעלמו.שילוב של מתיישב ומגן,יוגב ולוחם כפי שהיה קיים מתחילת ההגשמה של המפעל הציוני,ברית השיבולים והחרב של הפלמ"ח, או המגל והחרב של הנח"ל, נהג לומר.
כאלוף פיקוד התעקש ללחום בחזית הלוחמה במחבלים בחבל שדבק בו השם "ארץ המרדפים" ולתת דוגמא אישית . יריביו המושבעים ומבקרים חריפים לא יכלו שלא לחוש כלפיו חיבה גדולה, הם ראו בו חבר ישר דרך,איש רעים נעים להתרועע.

היו אלה דברים שביטאו גם את חזונו של גנדי כפי שראה אותם כאלוף הפיקוד, אנחנו מתיישבי הבקעה יכולים לומר לך איש יקר, הבקעה פורחת, בנינו חוזרים, החקלאות בשיאה, צחוקם של ילדים מהדהד,אנחנו כאן מפני שכאן נמצא קו ההגנה האסטרטגי שלנו,מפני שכאן זו ארץ ישראל, מפני שכאן מונח פוטנציאל חקלאי-כלכלי אדיר, מפני שהתיישבות חזקה תקבע את גבולה של ישראל במזרח . מתיישבי הבקעה מתמצתים את עיקר ההוויה של ההתיישבות בבקעת הירדן כפי שרצה גנדי.אנחנו מתחייבים להמשיך ולהגשים בנחישות והתמדה את העשייה, הקליטה הפיתוח והשגשוג.

בקעת הירדן רוויה באנדרטאות ואבני זיכרון, עדות דוממת לאובדן, אבל חיה,חיה, להזכיר לכולנו שגם פה בבקעת הירדן מתנהל מאבק על קיומה ועצמאותה של מדינת ישראל. אותה תחושת שליחות שאפיינה את רחבעם, סחפה גם אותנו תושבי הבקעה ,היום ארץ המרדפים היא נחלתם של מתיישבים חלוצים, עמלי כפיים שהפריחו חיים בשממה. לשונאינו דורשי רעתנו, אלה שרוצחים ומבקשים להחליש את רוחנו, נאמר, לא תנצחו , נמשיך להיאבק לשלוח שורשים וליישב את הארץ.
אנחנו כאן ונעשה הכול כדי להישאר לנצח.

גנדי, האיש שכה אהב אותנו ואנחנו אותו, השם עוז לעמו ייתן השם יברך את עמו בשלום , יהי זכרו ברוך.