רחבעם זאבי גנדי
logo memshala icon

משרד ראש הממשלה

המועצה הציבורית להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל

הספדים מפי אישי ציבור

בתאריך ל' בתשרי התשס"ב, בהיותו שר בממשלת ישראל, נרצח רחבעם זאבי בידי 3 מתנקשים פלסטינים. אלפי אנשים מכל שכבות העם באו לחלוק לו כבוד אחרון.

ב1 באוקטובר 73, כשהשתחרר אלוף רחבעם זאבי מצה"ל, חיבר חיים חפר לכבוד האירוע מקאמה. לפני שנתיים ביקש גנדי שהקטע הזה יוקרא על קברו.
וכך היה.

ב1 באוקטובר 73, כשהשתחרר אלוף רחבעם זאבי מצה"ל, חיבר חיים חפר לכבוד האירוע מקאמה. לפני שנתיים ביקש גנדי שהקטע הזה יוקרא על קברו.
וכך היה.

אז גם גנדי הולך. עוזב את צה"ל וזהו
אוטוטו הוא מוריד את הדרגות מן הכתפיים, ואת אותות המלחמה מחזהו
אוטוטו וחולצת החאקי תוסר ותיעלם מן העיניים
ואת האלוף תתחיל לרדוף המילה המכוערת הזאת בסוגריים
אוטוטו ופרק מופלא בחייו של איש מסתיים ותם
פרק יפה ואכזרי, הכלוא פרחי אש ופרחי דם
פרק השוזר בתוך עצמו את דברי ימי האומה עם דברי ימי האדם.

אז גנדי הולך, כי כמו שאומרים, הגיעה העת
ואנחנו רואים עם לכתו איך הדור הזה הולך ומתמעט
איך אלה אשר נתנו לצה"ל את ראשית הנשימה
הולכים אחד אחד ומסתלקים מן הבמה
איך עוד מעט והנה יקראו להם "לשעבר"
ואולי יעשו מסיבה, ויכתבו מקאמה או מאמר
ויש בזה קצת עצב, נודה, אבל אין צורך לומר
כי עוד לא היה הדור הזה בעצם דור מאושר
עוד לא היה דור אשר שלוש עשרות שנים
עמד כך עם ההיסטוריה היהודית פנים אל פנים
ראה אותה כך ביגונה, בשעותיה הקשות ביותר
וראה אותה כך בצהלתה, בימי הניצחונות והפאר
דור אשר ראה ועשה במו ידיו את דברי הימים והקורות
דור אשר את הזריחה אחרי ליקוי מאורות
מה לומר – אצל עם אחר, זה מספיק לשבעה דורות.

כן גנדי הוא איש הדור הזה. כל דף, כל פרק, כל הכרך
הרבה הלך בנתיבותיו, הרבה פעמים הראה את הדרך
הוא היה שותף לייסוריו, לאבלו, לשמחותיו
שותף לזמר ועלילותיו, שותף למאות קרבותיו
שותף למלחמות הבזלת בצפון ולמערכות הנגב המדברי
אחד מאלה שעשו, כמו שאומרים, בשתי ידיהם את הצבא העברי.

אני זוכר שעת צהריים אחת, והשמש מכה
ואני עומד ליד גנדי על הסרטבה והוא צופה על הבקעה
והוא מביט אל ארץ המרדפים העייפה והשחונה
והוא מדלג הלוך ושוב בין הורדוס לבין ההתקלות האחרונה
והוא מדבר על העצים והאבנים וקורא לי כל ואדי בשמו
והוא מצטט איזה נביא או מלך שמשום מה מסעירים את דמו
ואני, בחום הזה, כבר לא בטוח אם אני מדבר עם רחבעם זאבי או עם רחבעם בן שלמה
ורק אחת ידעתי: כי בארץ היפה הזאת, ארץ ללא צל
יש מעטים כמוהו השייכים לגיאוגרפיה ולהוויה הזאת, ששמה ארץ ישראל.

מה נאמר לו לגנדי ביום פרידתו, והוא הרי לא נפרד
הרי עוד שמו ומעשיו יכו הדים בין חוף פלשת וארץ גלעד
הרי עוד הרבה יספרו תלמידיו וחבריו לנשק בצה"ל
החל בתורת המלחמה שלו וכלה בדאגתו לחוט ולשרוך נעל
אבל דבר אחד נאמר לו אנחנו, ידידיו
אשרי האיש שחי כאשר צה"ל וארץ ישראל למראשותיו.

חיים חפר